אימפלרים של משאבות צנטריפוגליות מגיעים בעיקר בארבע צורות: סגור, חצי-פתוח (קדמי-פתוח בצד), חצי-פתוח (אחורי-פתוח בצד) ופתוחה.
1. אימפלר סגור: מורכב משבטים ותכריכים קדמיים ואחוריים כאחד. אימפלרים סגורים מציעים יעילות גבוהה אך קשים יותר לייצור; הם הסוג הנפוץ ביותר במשאבות צנטריפוגליות. הם מתאימים להובלת מים נקיים, תמיסות ונוזלים אחרים ללא צמיגות-ללא חלקיקים-.
2. אימפלר פתוח למחצה-: קיים בדרך כלל בשתי צורות מבניות. הראשון הוא הסוג הקדמי-פתוח בצד, המורכב מתכריך אחורי ושבטים; למבנה זה יש יעילות נמוכה יותר, המצריך טבעת איטום-מתכווננת לשיפור הביצועים. השני הוא הסוג האחורי-פתוח, המורכב מתכריך קדמי ושבטים; מכיוון שהוא יכול להשתמש באותן טבעות איטום כמו אימפלרים סגורים, היעילות שלו זהה בעצם. בנוסף, השבטים ממלאים פונקציית איטום-שפועלים כמו שבבים אחוריים או אימפלר עזר-בנוסף להובלת הנוזל. אימפלרים פתוחים למחצה- מתאימים להובלת נוזלים המכילים חומר מרחף כגון חלקיקים מוצקים או סיבים. הם קלים יותר ופחות יקרים לייצור וניתנים להתאמה גבוהה; בשנים האחרונות, השימוש בהן במשאבות צנטריפוגליות לזיקוק נפט ועיבוד כימי גדל, והגיע גם להובלת מים נקיים ומים-כמו נוזלים.
3. אימפלר פתוח: מורכב רק משבטים וצלעות חיזוק, ללא תכריכים קדמיים או אחוריים. לאימפלרים פתוחים יש בדרך כלל פחות שבבים (2-5). הם מציעים יעילות נמוכה ויש להם יישומים מוגבלים, והם משמשים בעיקר להובלת-צמיגות גבוהה או תמיסה-כמו נוזלים.
אימפלרים של משאבת צנטריפוגלית כוללים בדרך כלל שבבים מעוקלים- לאחור. שבבים אלה יכולים להיות גליליים או מעוותים בצורתם; שבבים מעוותים מפחיתים את עומס השבשבת, משפרים את ביצועי היניקה ומגבירים את ההתנגדות לקוויטציה, אם כי הם קשים ויקרים יותר לייצור. עבור משאבות צנטריפוגליות המשמשות בזיקוק נפט ועיבוד כימי, האימפלר נדרש להיות יחידה- יחידה, יצוקה או מרותכת מלאה. אימפלרים של משאבות מרותכים צצו בשנים האחרונות ומשמשים בעיקר במשאבות צנטריפוגליות מיוחדות לתעשייה הכימית, במיוחד כאשר האימפלרים עשויים מחומרי מתכת בעלי יכולת יציקה גרועה, כגון ברזל וסגסוגותיו. אימפלרים מרותכים מציעים דיוק גיאומטרי מעולה וגימור פני השטח בהשוואה לאימפלרים יצוקים, מה שעוזר לשפר את היעילות של המשאבה הצנטריפוגלית.